מי אני ושאר שאלות קיומיות

יום שלישי, 23 באפריל 2013

רשימת דברים אהובים. כאן הכל מתחיל.



בבלוג המצוין "המלבישה" מצולמות מידי פעם נשים בחולצת הפסים האהובה עליהן, כשהן מלוות ברשימת דברים אהובים.

כשהוזמנתי לתרום את חלקי למדור המפוספסות, נרקמה הרשימה הבאה:


מי אני? יעל רוזנולד-יניב. חובבת אסטתיקה לעומק. בת זוג.  אמא. וגם אשת קריירה: מקימה, ממתגת, משווקת ומנהלת עמודי פייסבוק עסקיים, כותבת בלוגים עבור אנשים עסוקים ומלמדת עסקים ומותגים מתחילים איך להתחיל ולעשות את זה לבד. ומשוטטת ברשת המון. הייתי רוצה לקרוא לזה "אוצרת-רשת" או "רוקמת מידע" <הייתה פעם שקראתי לזה ככה. אנשים הרימו גבה. אני כבר לא קוראת לזה ככה>

מי החולצה? חולצת פסים בשחור ולבן של CO.CO

איפה נפגשנו? דרך מכרים משותפים (ממש כמו הזוגיות שלי, מינוס המפגש הראשוני המביך)

מה אנחנו אוהבות לעשות ביחד? מכיוון שמערכת היחסים שלנו טריה למדיי, הספקנו בינתיים בעיקר לחייך זו לזו בסיפוק במראה כמה וכמה פעמים, ולצאת כמה פעמים ליום עבודה רגיל למדיי. החולצה היא אחד מהדברים הנעימים שיש לי בארון ועל כן היא זוכה לתווית "אסורה לצפיה לילדים מתחת לגיל שנתיים" עד להודעה חדשה.

רשימת דברים אהובים:

>> הספריה הבריטית שלי, עליה נמנים, בין היתר, "טוב ויפה ג'יבס" (פי. ג'יי. וודהאוס), "מדריך הטרמספיט לגלקסיה" (דאגלס אדאמס), "בשורות טובות, נבואותיה הנחמדות והמדויקות של אגנס נאטר מכשפה" (טרי פראצ'ט וניל גיימן), "האי הירוק, המקרר ואני" (טוני הוקס) ו"מסעותיי עם דודתי" (גרהאם גרין). לא יכולה לבחור אחד מהם.

>> ואם כבר ספרים – בחיפה גיליתי את קיוסק הספרים (בשדרות הנשיא פינת רח' אלחנן). הכי כיף לקנות שם איזה ספר אקראי וללכת לקונדיטוריה של גל, הלא רחוקה משם, לקרוא בשקט בגינה האינטימית עם מאפה ארטישוק חמים.

>>  אניצ'ה החיפאית. מלאה באוצרות מעולים במחירים מצוינים.

>> רומנטיקה וסיגריות "זבל לבן" ושירים שמבוצעים באופן הזוי הם האסקפיזם המושלם.

>> כרגע, הבלוג HAPPINESS IS והבלוג של IDA LAERKE

>> זיהוי ציפורים ופרחים תוך כדי נסיעה בכביש החוף

>>צעדת נס ציונה

>> המבורגר צמחוני של באני'ס

>> BEAUTY של CALVIN KLEIN. כי ככה צריך להיראות בעיניי היופי – נקי ופשוט

>> נעלי אוקספורד, מוקסינים ולואופרס תמיד מפילות אותי. כרגע חומדת את אלה

>> פינטרסט, שם המלתחה שלי נראית בדיוק כפי שאני רוצה.

>> בלומה. ברשימת המקומות לבקר בהם כבר קרוב לשנה.

>> תיק הלפטופ שלי, בעיצובה של שירי הימן המוכשרת. מי שאמר שאסור לערבב עסקים עם הנאה פשוט לא פגש את תיק הלפטופ הנכון.

ברשימת השירים שהתלבטתי אם לסגור איתם את הפוסט לבלוג "המלבישה" הופיעה גם הנעימה מתוך "אמלי". כשהסרט יצא, אמרו לי שאני דומה לה פיזית וקונספטואלית. זו אחת המחמאות הגדולות שקיבלתי עד היום.

2 comments:

  1. אז את חיפאית, בעצם? אני במקור משם (כלומר - עד גיל שמונה..) ותמיד מחרפת את נפשי בהגנה על כבודה של העיר.
    אני חייבת להוסיף לספרייה הבריטית שלך את כל ספרי "משפחתי וחיות אחרות" של ג'ראלד דארל. זה הספר הכי בריטי שאני מכירה (דווקא משום שהוא לא מתרחש בגבולות האימפריה).

    השבמחק
    תשובות
    1. "משפחתי וחיות אחרות" הוא אחת מהסיבות שאני רוצה להגיע ליוון. תודה רבה שהזכרת אותו (מנסה לחשוב על סצינה שאני אוהבת במיוחד, אבל כל מפגש עם נהג המונית המסור הוא פנינה מעולה).

      מחק