מי אני ושאר שאלות קיומיות

יום רביעי, 30 באוקטובר 2013

דברים שגיליתי על עצמי בפריז


  • אני לא יודעת לארוז למזג אוויר אירופאי  (כשכולן הסתובבו עם מעילים קלים וצעיפים משמעותיים, אני טופפתי לי באולסטאר סאטן וג'קט דק בעל שרוולי 3/4. המחדל תוקן רק ביום המחרת).
  • אני לא צרכנית טובה אל מול השפע. ההוכחות:
    • בכל הפריזאיות הזו רכשתי רק מעיל טרנץ' אחד (וגם זה, קניות הכרחיות לאור הסעיף לעיל). לא נרכשו: המגפונים המושלמים באיזו חנות קטנה, חולצת פסים במחיר מגוחך באותה החנות עצמה, ג'קט של כריסטיאן דיור משנות ה-70 שמחירו היה רק בהתאם למשקלו, ג'קט קימונו מושלם מעוטר בעלים אדומים, אלפי מטפחות וצעיפים.
הרכש. בפנים מסתתרת בטנה מנומרת בנימור עדין. וזה משמח אותי.
    • ההוכחות2אכלתי: סנדביץ' ברשת המזון המהיר "סאבווי". קרפ עם גבינה 80% שומן, אולי גם עם חמאה. מרק בצל עתיר גבינה מותכת. בגטים. פיצה (מעולה). שני קרואסונים (רק מחציתם ראוי למאכל אדם). שתיתי פעמיים שוקו. לא אכלתי: מקרונים מושלמים. לא ביצעתי אף אחת מההמלצות הקולינאריות של "בצק אלים".
  • עם כל אהבתי למסעות רכבת, כאשר אני צריכה לבצע אותם לבדי בשעות הבוקר, אני מעדיפה לצעוד. קילומטרים. ההוכחות: באותו היום חציתי את פריז מהרובע ה-15, דרך הרובע ה-6, לרובע ה-2, ומשם ל-8. כאן נשברתי.
מסעותיי עם עצמי – תמונות שבדרך:
RUE DE LA VERRERRIE. המקום המושלם לוינטאג', יד שניה וחנות חולצות כזו.

גני טולירי ומחשבות על הילדים ("תראו, ברווזים!")


  • הנאה1אני מאד נהנית לצעוד לבד, אבל הרבה יותר כיף לעשות את כל הפריז הזאת ביחד.
לשוט בפעם ה-12,521 על הסיין, כמו שני התיירים שאנחנו באמת.

לצלם שלט ברחוב מתוך הבנה שהוא מתכוון אלינו בעצם.

לחלוק קרם ברולה עם קרום קריספי.
לצלם תמונה בשביל הילדים


לחלוק פסטה טריה ומשמחת ב- MEZZO DI PASTA.

לצחוק על הקפה הכי מבטיח ומזעזע EVER

לטפס. את. המדרגות. לסאקרה-קר. בגשם. בלי. מטריה.

  • הנאה2לבקר במקומות שמקושרים אצלי עם סרטים. לגלות שכיף שם גם כשלא עורך את התוצאה צוות שלם של במאים, מפיקים ועורכים.
תעלת סן מרטין. אמלי נפרדת שם מדג הזהב שלה. שנים אחר-כך היא מקפיצה כאן אבנים. זה מרגיע אותה. לתעלה באמת יש אפקט מרגיע

הנאה3: שווקים מקומיים של תוצרת טריה.
MARCH'E D'ALIGRE

RICHARD LENOIR
  • הנאה4מצאתי כל מיני פנינים חביבות. ההוכחות: שלושת החנויות של לילי ואנטואןחנות ספרי העיצוב ARTAZART
ורוד-ירוק-צהוב. אנטואן ולילי. לילי ואנטואן. לה, לה, לה.

כאלה מלאי שיק, הצרפתיים האלה. רגע! היי....

>> רוצים לדעת מה עוד עשיתי בפריז? פוסט-אורח שלי כאן.

>> שיר שמוקדש לאהבה הפריזאית-ישראלית-יומיומית-ייחודית שלי:
"בלילות אין-סופיים של אהבה,
עונג רב שמזדמן,
מעלים את הכאבים ואת הטרדות"








10 תגובות:

  1. את ניראת מקסים!
    בפריז לא צריך לקנות כלום, רק להנות.
    בכלל, אירופה בסתיו, זה משהו שאני הכי רוצה... או ניו יורק.

    השבמחק
    תשובות
    1. המון תודה.
      אני חושבת שאירופה וסתיו צריכים ליצור יחד שת"פ על בסיס של קבע.

      מחק
  2. כתבה מענינת מאד.כתובה מרתק,גורמת לחיוך ומביאה פריז אחרת מנקודת מבט אישית.נהדר!

    השבמחק
  3. טוב, ראיתי את זה שוב בגלל הפוסט החדש של הילדות שגם הוא חמוד.
    אבל זה, אוף!
    רוצה לברוח עכשיו לשם. בעיקר שיש לי מלא סיבות לברוח.

    השבמחק
    תשובות
    1. יקירתי, מוזמנת לברוח אליי אם בא לך לברוח.
      יופי של מפלט כאן, עם בריזה ודברים טעימים.
      ובעניין פריז - אני לגמרי איתך. יש איזה ספר סיפורים קצרים פריזאים של גי דה מופסאן ששמתי עליו עין מאז שחזרתי. הולכת לחפש איך קוראים לו ולבדוק איך אפשר להשיג אותו.

      מחק
  4. הגעתי דרך התגובה שלך ל"מלבישה". ונשארתי לקצת... מגניב הקישור בין האינטיליגנציה לנוצצים.
    ואת ממש מקסימה בתמונה מפריז. אני יודעת שזה סופר שטחי אבל נחמד שאת גם חכמה וגם יפה לא?

    השבמחק
    תשובות
    1. אלנור, התגובה שלך ריגשה אותי בכל כך הרבה מובנים, שיכולתי להתפייט עליה באוזני אנשי הנפש כמה ימים.
      אסכם את כל המלל שהייתי שופכת אצלם ב- הרבה תודה לך. המון.

      מחק
  5. טיילתי לבד בפריז, טיילתי עם חברה, עם אחות ועם אהובי. בכל טיול היה לי כיף אחר.אבל, הלבד הוא בכל זאת נהדר, הולכים לאן שרוצים, מתי שרוצים ולכמה זמן שרוצים! אין הפרעות אין חילוקי דעות, ופריז היא עיר של הרהורים ןחנויות וצילומים וצפייה באנשים, לפחות בשבילי. ממה שקראתי, הפוסטים שלך מקסימים!

    השבמחק
    תשובות
    1. בטיולים עם האהוב איכשהו תמיד יוצא לי לטייל גם לבד. השילוב הזה, כך גיליתי, פשוט מושלם עבורי. המון תודה על המחמאה!

      מחק