מי אני ושאר שאלות קיומיות

יום שני, 7 באוקטובר 2013

בנגיעה

"אנשים הרוצים לדעת על העולם, צריכים ללמוד את פרטיו הקטנים" <הרקליטוס>

>> פריז. ספטמבר 2013. נסיעה ברכבת. בתחנה עולה איזה זוג. היא לובשת איזשהו משהו מלווה בצעיף צבעוני ענק שאהוד מאד (כך הסתבר) על הבחורות הפריזאיות בכל גיל וסגנון. השיער אסוף ל"גולגול" נונשלנטי, האודם אדום והמשקפיים בעלי מסגרת שחורה עבה.
והוא? שעמום. מעיל עור חום מהוה בדרגה מדויקת, חולצת טריקו אפורה באותו המצב בדיוק, ג'ינס בעל קרעים ונעליים חומות. הרכבת העמוסה מתפנה קצת והזוג בוחר לשבת. בבת אחת כל השעמום הגברי שממול הופך לצעקת סטייל מקסימה, עת נגלה זוג גרביים בכתום זרחני. השינוי כל כך דרמטי, עד שכמעט מיידית התחלתי לבחון גם את גרדרובת הגרביים של שאר גברברי פריס. הפתעה! זה שם! אוצר בלום שלם של סטייל שמעניק "קריצה" משנת עולמות כמעט. האיש בחליפה האפורה והמבט העייף, הופך באחת למעין גרסה בוגרת של ג'ונטרבולטה עם גרביים בורוד פוקסיה. הסבא הזקן בגרביו האדומים, הנער עם שיערו הלא חפוף (בכוונה) וגרבי הגולגלות.
<הערת מערכת: ניסיונות היטמעות בקהל. המצלמה נותרה עמוק בתיק>


גרביים משמחות.
החוקרת-מתעוררת: אם מכסים עם האצבע את הגרביים בכל התמונות, הלוק המתקבל הופך משעמם יותר באופן מובהק מבחינה סטטיסטית.
כל התמונות: PINTEREST


ריברסייד (גדות הירקון), אוקטובר 2013, ישראל. בהשקת קולקציית סתיו-חורף 2013-2014 של "גלי" איתרתי אך מעט פריטים שהייתי רוצה להוסיף למלתחה שלי (הלו, מגפוני האש פאפיז זמש בצבע חום-אפרפר!).
מאידך, כמויות של נגיעות של צבע למלתחה הגברית – שבהחלט הייתי חומסת. ובחדווה.

גלי | חורף 2014. נגיעות של צבע לגברים באפור | צילום: דן לב

פוסט זה מוקדש בהערכה לבחור בגרביים הכתומים. 

[ולמיוחד הפרטי שלי, שבונה לעצמו כל הזמן נגיעות של צבע, במלתחה ובחיים.]

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה