מי אני ושאר שאלות קיומיות

יום ראשון, 23 בפברואר 2014

בפשטות. רשומה של אהבה <אזהרת סכרין>

וככה הכל התחיל. כי הוא ידע עליי דברים שאני (עוד לא) ידעתי.

חיכיתי לו שלושה חודשים עד שהסכים לצאת איתי <מכאן>. השיר שמצוטט על הזמנת החתונה שלנו: "אם יש לי שורשים, הם מתארכים לאט"

להמתין לייצור נדיר זה הגיוני. אני בחורה הגיונית רוב הזמן <מכאן>

יש יותר מ-50 <מכאן>

הפרטים הקטנים של היום-יום:

1. האביב נועד לאהבה. עפ"י SAKS <צילום: יח"צ> | 2. עגילי דופק מואץ. מכאן.

1. אני לא זוכרת את יום הנישואין שלנו <שרשרת תאריך משמעותי מכאן> | 2. אני זוכרת מתי נולדו הילדים. גם משהו <תאריך אחד לזכור. הי, הי. משאיר תאי זיכרון (?) פנויים להמון זכרונות נעימים אחרים. מכאן>

לפעמים הוא מקדיש לי שירים. השיר האחרון היה כל כך שונה מהסגנון המוזיקלי שלו שהייתי בטוחה שהוא צוחק. סליחה.
מכאן

כשזה זה, זה זה:



2 comments:

  1. אכן!
    הום איז ווראבר אים וויט יו

    נדירה בעצמך.

    השבמחק
    תשובות
    1. מסמיקה ומצחקקת. גם אחרי שמונה שנים (אנד קאונטינג).

      מחק